"מה הכי חשוב לך בחברה טובה?"

שאלתי את אחת הבנות בסדנה.

היא לא היססה לרגע.

"שהיא תדע לשמור סוד."

אחרי רגע של מחשבה היא הוסיפה:

"אם הייתי רוצה שגם הן ידעו, הייתי מספרת להן בעצמי."

חייכתי.

כי במשפט אחד היא הצליחה לתאר את אחד היסודות החשובים ביותר של חברות.

כשאנחנו מספרים סוד לחברה, אנחנו לא רק משתפים אותה במידע.

אנחנו אומרים לה:

"אני סומכת עלייך."

לכן, כשהסוד עובר הלאה, הכאב הוא לא רק בזה שעוד מישהי יודעת.

הכאב הוא בכך שהאמון נשבר.

בגיל ההתבגרות, שבו העולם החברתי תופס מקום משמעותי כל כך, היכולת לסמוך על חברה הופכת לאחד העוגנים החשובים ביותר.

אבל דווקא כאן חשוב לעצור ולהוסיף משהו שאני מקפידה לדבר עליו עם הבנות.

יש סודות שחברה טובה שומרת.

ויש סודות שחברה טובה לא שומרת.

אם חברה מספרת שהיא נפגעת.

שמחרימים אותה.

שמישהו פוגע בה.

או שהיא מרגישה לבד מול משהו גדול עליה.

זה כבר לא סוד שנועד להישמר.

זו בקשה לעזרה.

ובמקרים כאלה, לשתף מבוגר שאנחנו סומכות עליו הוא לא מעשה של בגידה.

זו דווקא הדרך להיות חברה טובה באמת.

לפעמים אנחנו חוששות שנספר ונאבד את החברות.

אבל האמת היא שחברות טובה לא נבחנת רק ביכולת לשמור סוד.

היא נבחנת גם באומץ לעשות את הדבר הנכון, גם כשהוא לא פשוט.

אני מאמינה שאחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולות ללמד את הבנות שלנו הוא ההבדל בין נאמנות לחברה לבין שמירה על שלומה.

כי חברה טובה שומרת על הסודות שלך.

אבל היא שומרת קודם כול…

עלייך.

 כחברה טובה.