וידוי קטן: אני אוהבת לעשות את הדברים בעצמי. אני לא אוהבת לבקש עזרה ולא להאציל סמכויות. בקצב שלי, בזמן שלי, שלא יגידו לי "רגע", "שנייה" ואפילו לא "רגע".
במגרש העסקי שלי זו זכותי אך במגרש המשפחתי שלי אין לי את הפריבילגיה להתנהג באופן הזה. חובה עליי, בתור אמא אשר רוצה שלילדים שלה יהיה רק טוב, לחלק משימות, תפקידים ולהאציל סמכויות אחרת ילדיי לא ידעו איך, מה ומתי. הם לא ידעו מה נכון ומה לא, מהו לוח זמנים וכיצד מבצעים משימה גם כאשר לא ממש עפים עליה.
חובה עליי, בתור אמא אשר רוצה שלילדים שלה יהיה רק טוב, להעניק להם כלים של עצמאות, עשייה והתמודדות. לאפשר להם לצמוח מתוך למידה, שאילת שאלות והתלבטות.
חובה עליי, בתור אמא אשר רוצה שלילדים שלה יהיה רק טוב, להתאפק ולאפשר להם להתמודד עם קושי. להתאפק ולא לעשות בשבילם או במקומם. להתאפק ולא להתערב או לכוון יותר מדי.
חובה עליי, בתור אמא אשר רוצה שלילדים שלה יהיה רק טוב, לאפשר לילדיי לרכוש במו ידיהם כלים לחיים ולא לקבלם כמובן מאליו. חובה עליי.