אפתח בתרגיל נחמד: זרקו לחלל האוויר את כל המילים שעולות לכן בהתייחס לצמד המילים "בת מצווה". כאשר עשיתי את הניסוי הזה עם בנות מצווה, ממקומות שונים בארץ ולאורך שנים, המילים שנזרקו לאוויר חזרו על עצמן בוורסיות שונות ונכנסו לארבע קטגוריות עיקריות. הראשונה עסקה ברגשות כגון שמחה, אושר, התרגשות, בלבול וגם לכעס ולאכזבה נתנו מקום. השנייה, שמה את הדגש על סוג טקס המעבר והפקתו: מסיבה במועדון, אירוע באולם עם המשפחה, מסיבת בריכה, טיול בחו"ל עם אמא ועוד. הקטגוריה השלישית התייחסה לאנשים: השוואה לבת המצווה של האחות הגדולה, אירוע לבד או עם חברות, התייחסות לעצמי של המתבגרת ועוד והקטגוריה האחרונה עסקה בחומר: המתנות שבת המצווה מקווה לקבל, שינוי עיצוב החדר כחלק מתהליך התבגרות וכיוצא בזה.
המילה אבא כמעט ולא הוזכרה. פה ושם בהקשרים שונים אך לא כדמות המובנת מאליה בציון טקס המעבר מילדות לבגרות. נשאלת השאלה מדוע האבות נדחקו לדמות צדדית בתהליך חשוב ומשמעותי זה.
קיימת דיכוטומיה, כמעט אוטומטית, בחלוקת התפקידים בתוך המשפחה לציון המעבר מילדות לבגרות. הבנים, אשר עולים לתורה, חווים את התהליך עם דמות גברית המלמדת אותם את התהליך וביצועו ובאופן טבעי הדמות הגברית במשפחה, קרי האבא, הוא חלק אינטגרלי מהתהליך. הוא עלה לתורה, בעל ניסיון, הוא יושב בבית הכנסת ליד בנו, כלומר הטקס בנוי כטקס גברי וחלקו של האב מוגדר וידוע מראש. בת מצווה זה כבר סיפור אחר. מאחר ולא מדובר בטקס קבוע, מוכתב מראש וידוע שנים רבות, את תסריט ציון בת המצווה צריך היה לכתוב ובתהליך הכתיבה תפקיד האב נדחק לשוליים.
למען האמת אין כל סיבה שהאבות לא יהיו חלק אינטגראלי, פעיל ושותף בשנת בת המצווה. אימהות, בנות ואבות מבקשים את מקומו של האב במטרה לייצר יחידה הומוגנית בעלת חוויות משותפות בשנה משמעותית בה מציינת המתבגרת את המעבר שלה מילדות לבגרות. מדובר בהזדמנות אמיתית ליצירת חוויה משותפת בגיל מאתגר ומורכב כאשר לכל מרכיב במשפחה יש את הערך, הייחודיות והיכולות המאפיינים אותו ויוצרים יחידה מאוחדת בשנת בת המצווה, ולכל אדם במשפחה יש את מערכת היחסים הייחודית עם המתבגרת המשתנה עם הזמן.
שנת בת המצווה היא הזדמנות לכל בני המשפחה להיכרות מזוויות שונות, ליצירת חוויות משותפות, ללמידה משותפת ויצירת לכידות משפחתית. שימו לב שכל בני הבית לוקחים חלק בתהליך, כל אחד מהמקום שלו, אינם נדחקים לשוליים ומייצרים את הביחד שלהם בתוך עולמה של המתבגרת.
נ.ב זה נכון שהסדנאות של "שתינו" מוגדרות כסדנאות לאימהות ובנות מצווה אך למען האמת גם לאבות יש חלק וזה כיף גדול.