אבל סידרתי…"
"זה לא מסודר. תסדרי בבקשה את החדר"
"מה לא מסודר פה? מה????"
אם אתן פוגשות את עצמכן בשיחה מסוג כזה עם המתבגרת שלכן אתן לא לבד.
חוסר הבנה, תסכול, פרשנות מוטעית של הסיטואציה ורגשות לא משהו מתורגמים למשפטים שאפשר לוותר עליהם כמו "את אף פעם לא מקשיבה לי…" "מה לא ברור במה שאמרתי?"… משפטים שנלקחים מתוך בופה עמוס וגדוש שלא מובילים לשום מקום טוב.
למעשה, אתן מתכוונות לאותו הדבר אך מדברות בשתי שפות שונות. כל אחת מכן מגדירה חדר מסודר באופן אחר ומפה הדרך למתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק קרובה מתמיד.
זה לא רק חדר מסודר… זה יכול לפגוש אתכן בבקשה לרוקן את המדיח שטרם בוצעה, להניח את הטלפון בצד בזמן הארוחה ועוד ועוד דוגמאות אינסופיות היוצרות חוסר הסכמה המתורגמת לתקשורת לא מוצלחת במיוחד.
אז מה לעשות?
יש את הדרך הקלה והפשוטה והיא להמשיך ולהתווכח עד אינסוף. אך קיימת דרך נוספת: ארוכה יותר, פשוטה פחות אך יעילה ומקדמת ומכילה בתוכה שלושה מרכיבים:
1. תקשיבו אחת לשנייה: הקשבה (להקשיב ולא לשמוע) הפכה לנדירה בעידן חלוקת הקשב שאנו חיים בו אך לא ניתן לוותר עליה.
2. דברו ברור: אף אחת לא יכולה לנחש מה את צריכה, רוצה ולמה את זקוקה אם לא תגידי זאת בצורה ברורה. פרצוף, מלמול ושברי מילים זה לא מספיק.
3. יצירת שפה משותפת: הגדירו יחד מהו חדר מסודר, הגדרה ששתיכן יכולות לעמוד בה. כן, זה יצריך מכל אחת מכן ללכת לעבר השנייה אך זה יאפשר לכן להיפגש באמצע.
זה לא מתחיל ונגמר בחדר מסודר. זה פוגש אותנו במצבים שונים ומשתנים של חוסר הסכמה. שווה להקשיב, לדבר ברור וליצור שפה משותפת. זה לא באמת מורכב כפי שזה נשמע. שווה לנסות.