"מה הכי חשוב לי בחברה טובה?" היא שאלה אותי כתשובה לשאלה ששאלתי אותה "שהיא תדע לשמור סוד, שהיא לא תספר לאחרות את מה שאני מספרת לה. שאני אדע ואהיה בטוחה שהיא נאמנה לי ולא מעבירה הלאה את מה שאני משתפת אותה." אחרי נשימה עמוקה וחשיבה נוספת היא מוסיפה ואומרת "תארי לך שאני אספר לחברה שלי משהו פרטי, אישי שלי והיא תעביר את זה הלאה ותספר את זה לחברות אחרות. הרי אם הייתי רוצה שגם הן ידעו הייתי מספרת להן בעצמי. לא?"
היא כל כך צודקת חשבתי לעצמי. נאמנות לחברה אשר באה לידי ביטוי גם ביכולת לשמור סוד היא אחת מאבני היסוד בחברות ובתוך מה שנתפס לעיתים כמובן מאליו חשוב לציין את מה שלעיתים מובן מאליו פחות:
1. חברה שומרת סוד תמיד! כן, תמיד! גם אם אנחנו לא חברות יותר, גם אם היא חברתי לשעבר, גם אם רבנו ואנחנו לא מדברות אני אמשיך לשמור את סודותיה. חברה טובה לעולם לא תעשה שימוש בסודות שנמצאים ברשותה. סודות הם לא כלי נשק, לא אמצעי למשא ומתן ואינם משנים את הגדרתם, אלא אם כן המשתפת בסיטואציות מסוימות כבר לא מגדירה אותם כסוד.
2. כשחברה מספרת לי סוד והוא עושה לי לא נעים בבטן זה סוד שאסור לי לשמור אותו לעצמי אלא חובה עליי, כחברה טובה, לשתף מבוג.ת אחרים במטרה לקבל את עזרתם. סודות אשר עושים אי נוחות בבטן הם סודות מעולם הפגיעות, החרם, ההדרה ועוד וכשחברה טובה אינה שומרת את הסוד אלא מתייעצת עם מבוגר.ת אחרים היא למעשה לא פוגעת בנאמנותה כלפי חברתה הטובה אלא פועלת כחברה טובה.